“לישראל אין מדיניות-חוץ, יש לה רק מדיניות-פנים!” טען הנרי קינסג’ר. יתכן מאוד שזה נכון לגבי כל מדינה, מאז שקמה הדמוקרטיה המודרנית. אך נראה שבישראל זה עוד יותר נכון מאשר במדינות אחרות. (ליצן יכול לטעון שלארצות-הברית אין מדיניות-חוץ, יש לה רק מדיניות-הפנים של ישראל.) כדי להבין את מדיניות-החוץ שלנו, עלינו להסתכל במראה. מי אנחנו? איך נראית … Read more
“לפיד מאיר” מצלצל כשמו של ראש-שבט אינדיאני. אבל יאיר לפיד רחוק מלהיות אינדיאני. השבוע הכריז על כוונתו להיכנס לפוליטיקה ולהקים מפלגה חדשה. זאת ממש לא הפתעה. זה חודשים מרחפת השמועה בחלל האוויר. לפיד רמז יותר מפעם שזו כוונתו, אך שידחה את ההודעה עד קרוב לערב הבחירות. זה היה טכסיס מחוכם. למה לוותר על היתרון העצום … Read more
האם אין גבול לשפלות של החמאס? נראה שאין!השבוע הם עשו מעשה שאין לו תקדים.החמאס גנב לנו מלחמה. זה כמה שבועות מכריז בני גנץ, הרמטכ”ל הכמעט-חדש שלנו, בכל הזדמנות, שמלחמה חדשה ברצועת-עזה היא בלתי-נמנעת. מפקדי הכוחות שסביב לרצועה חוזרים על נבואה קודרת זו. וכך עושים, כמובן, מלחכי הפנכה שלהם, הפרשנים הצבאיים. אחד המפקדים ניסה לנחם אותנו. … Read more
אם יגיעו האסלאמיסטים לשלטון בכל ארצות ערב, הם יצטרכו להודות לאויבם העיקרי: ישראל. ללא הסיוע – הן הפעיל, הן הסביל של ממשלות-ישראל לדורותיהן, הם לא היו יכולים להגשים את חלומם. זה נכון בעזה, בביירות, בקהיר ואף בטהראן. נקח לדוגמה את חמאס. בכל הארצות הערביות עמדו הרודנים בפני דילמה. הם יכלו לסגור את כל הפעילויות הפוליטיות … Read more
שמו של מוניב אך-מסרי עלה באחרונה כמועמד לתפקיד ראש-הממשלה בממשלת אחדות פלסטינית. מכיוון שאינו חבר בפת”ח או בחמס, הוא מקובל על שניהם. אל-מצרי עצמו מכחיש כל שאיפה לתפקיד. הוא אומר שהוא קשיש מדי (77), ומוטב שדור פלסטיני צעיר יותר ייקח את העניינים בידיים. הוא גם אומר שהוא מרוצה לגמרי ממצבו הנוכחי. אפשר להאמין לו. העיר … Read more
אלוהים, איזה מין תימהונים הם המועמדים הרפובליקאים לנשיאות ארצות-הברית!איזו חבורה של בורים ומטורפים ממש, או, במקרה הכי טוב, איזו חבורה של רמאים וציניקנים! האם אלה הם הטובים ביותר שאומה גדולה וגאה יכולה להוציא מתוכה? ממש מפחיד שאחד מאלה עלול להיבחר לתפקיד החשוב ביותר בעולם, עם אצבע על ההדק הגרעיני! הבה נתרכז במועמד בעל הסיכויים הרבים … Read more
ביום השנה למותו של דויד בן-גוריון נערך הטכס הרגיל ליד קברו בשדה-בוקר. אין שם בית-קברות – רק שני קברים, שלו ושל פולה אשתו. העיתונים פירסמו תצלום של בנימין נתניהו נואם מתחת לתמונה גדולה של המנהיג המנוח, השקוע במחשבות. פרט קטן אחד בתצלום משך את תשומת-לבי: נתניהו חבש כיפה. מדוע, בעצם? הרי בן-גוריון היה אתיאיסט מושבע. … Read more
באמצע שנות ה-80 העביר לי דיפלומט גרמני מסר מפתיע. אחד מבני המשפחה המלכותית הירדנית ביקש לשוחח איתי בעמאן. באותה עת, ירדן הייתה עדיין רשמית מדינת אויב. איכשהו השגתי רשות מטעם ממשלת ישראל. הגרמנים סיפקו לי, ברוב נדיבותם, דרכון שלא כל פרטיו היו מדויקים. וכך, עם הרבה קריצות-עין, הגעתי לעמאן (דרך קהיר) ושוכנתי במלון מהודר. הידיעה … Read more
ביום שלישי ימלאו 64 שנים ליום גורלי בחיינו. ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה העצרת הכללית של האו”ם, ב-33 קולות נגד 13 (ו-10 נמנעים) את התכנית לחלוקת פלסטיין. האירוע הזה הפך נושא לוויכוחים אינסופיים, לעיוותים ולסילופים. אולי כדאי לקלף אותו מן המיתוסים, ולראות אותו כפי שהיה. בסוף 1947 חיו בארץ – שנקראה אז באופן רשמי פלסטיין, ובעברית … Read more
“אתה והוויימאר שלך!” התריס פעם אחד מידידיי, “רק מפני שחווית בילדותך בגרמניה את קריסת הרפובליקה הוויימארית, אתה רואה את ויימאר מאחורי כל פינה!” האישום לא היה בלתי-מוצדק. ב-1960, בימי משפט אייכמן, כתבתי ספר על נפילת הרפובליקה הגרמנית. הפרק האחרון נקרא: “זה יכול לקרות כאן!” חזרתי על אזהרה זו לא פעם. אבל עכשיו אינני עוד לבדי. … Read more