ערוצים

התגובה הראשונה שלי על הצגת הקומיקס של בנימין נתניהו בעצרת האו”ם הייתה בושה.בושה על כך שהנציג הנבחר העליון של המדינה שלי ירד לרמה כל כך פרימיטיבית, הגובלת בילדותיות. (ענר שלו הציע להושיב אותו על שטיח, לשים לידו ניירות וטושים, ולהניח לו לשחק כאוות-נפשו.) נתניהו דיבר מול אולם ריק למחצה (הטלוויזיה שלנו הקפידה שלא להראות את … Read more

אני יושב וכותב את המאמר הזה בדיוק באותה דקה, 39 שנים מהרגע שבו התחילו הצפירות לילל. רגע לפני כן שרר מסביב שקט מוחלט. לא מכוניות, לא תנועה ברחוב, חוץ מילדים שרכבו על אופניים. יום כיפור שלט בכיפה. דממה, ואז… הזיכרון פועל. השנה פורסמו מיסמכים חדשים, ובעקבותיהם שפע של ספרים ומאמרים ביקורתיים. בכולם הוטלה האשמה על … Read more

באחד הימים ביקש הנשיא ריצ’רד ניקסון למנות משפטן מסוים לבית-המשפט העליון.”אבל האיש הזה הוא מטומטם גמור!” קרא אחד הסנטורים. “אז מה?” השיב סנטור אחר, “הרבה מטומטמים יש בארצות-הברית, ומגיע להם ייצוג בבית-המשפט העליון כמו לכל מגזר אחר.” יתכן שציבור מטומטמי אמריקה זכאי לבחור במיט רומני כנשיא. אך לטובת ארצות-הברית, ולטובת ישראל, אני מקווה שזה לא … Read more

כאשר ביקרתי לפני ימים אחדים ברמאללה, אחרי היעדרות של כמה חודשים, נדהמתי שוב משפע הבנייה ברחבי העיר. בכל מקום קמים בניינים רבי-קומות, רבים מהם יפים. (נראה שיש לערבים כישרון מולד לארכיטקטורה. על כך מעידות כל האנתולוגיות על האדריכלות העולמית.) נדמה כאילו הבנייה הרבה היא סימן טוב, אישור לטענה הישראלית שהגדה המערבית משגשגת. אך במחשבה שנייה, … Read more