זה סיפור אמיתי. כבר סיפרתי אותו פעם, ואספר אותו שנית.ידיד שלי בוורשה, יהודי למחצה, יעץ לעיתונאי פולני ידוע לבקר בישראל ולהיווכח בעצמו מה קורה שם. כשהעיתונאי חזר, הוא טילפן לידידי ודיווח לו בהתרגשות: “אתה יודע מה גיליתי? גם בישראל יש יהודים!” הוא התכוון, כמובן, לחרדים בעלי הבגדים השחורים והמגבעות השחורות הגדולות, הנראים כמו היהודים הטבועים … Read more
(מבוסס על מאמרי “ציר המאמץ העיקרי” שפורסם ב”הארץ” , 4.5.12) ב-15 במאי, יום ההולדת של מדינת-ישראל (לפי הלוח האזרחי), האזרחים הערבים קיימו יום-אבל לזכר הנכבה (“האסון”) – היציאה של מחצית העם הפלסטיני מהשטח שהפך למדינת-ישראל. כמו בכל שנה, מעשה זה עורר זעם רב. אוניברסיטת תל-אביב הרשתה לסטודנטים הערבים לקיים עצרת-זיכרון בתחומה, אך זו הותקפה על-ידי … Read more
כיכר רבין ראתה הרבה הפגנות. אף אחת מהן לא דמתה לזו שנערכה בה בשבת האחרונה. לא היה להפגנה זו שום קשר למאורע שהעניק לכיכר את שמה הנוכחי: העצרת הגדולה למען השלום, שבסיומה נרצח יצחק רבין. היא הייתה שונה מכל בחינה שהיא. זה היה מאורע שמח. עשרות עמותות, מהן קטנות, מהן קצת יותר גדולות, כל אחת … Read more
הקוסם הגדול שוב הוציא שפן מהכובע שלו. הפעם זה שפן אמיתי, חי.הוא הימם את כולם, את מנהיגי כל המפלגות, את העיתונאים ואת שרי ממשלתו שלו עצמו. הוא גם הראה שבפוליטיקה הכול יכול להשתנות בן-לילה – פשוטו כמשמעו. בשעה 2 בלילה עסקה הכנסת בהשלמת החוק לפיזור עצמה – דבר שיגרום למחצית חבריה לשקוע בתהום הנשייה. בשעה … Read more
גנרלים וראשי המשטרה החשאית חוברים יחד כדי לתקוף את הפוליטיקאים.בארצות מסוימות הם אוסרים את הנשיא, משתלטים על תחנות הטלוויזיה ומבטלים את החוקה. אחר-כך הם מפרסמים “הודעה מס’ 1”, ובה הם מבטיחים דמוקרטיה, בחירות וכו’. בארצות אחרות הם פועלים יותר בסתר. הם מודיעים למנהיגים הנבחרים שאם אינם משנים את מדיניותם, הקצינים יפנו אל הציבור ויגרמו לסילוקם. … Read more
אני אופטימיסט. נקודה.בלי “אם”. בלי “אבל”. בלי “אולי”. יכול להיות שזה עניין גנטי. אבי היה אדם אופטימי. גם כאשר נאלץ בגיל 45 לברוח מגרמניה אל ארץ קטנה ופרימיטיבית במזרח התיכון, אבי שמר על מצב-רוח מרומם. למרות שהיה עליו להסתגל לארץ חדשה, למזג-אוויר הרבה יותר חם, לעבודה גופנית מפרכת ולעוני מרוד, הוא היה מאושר. לפחות הציל … Read more
“בדם וביזע / יוקם לנו גזע / גאון ונדיב ואכזר…” כך כתב זאב ז’בוטינסקי בהמנון בית”ר. מנהיגי הליכוד של ימינו רואים בו את האב הרוחני שלהם, כמו שסטאלין ראה את קארל מרקס. במשפט זה בולטת המילה “אכזר”. לא סביר שז’בוטינסקי באמת התכוון לכך. השפה העברית שלו הייתה דלה (כפי שהעיר חיים נחמן ביאליק), וסביר מאוד … Read more
אי-שם בארצות הברית נערכת הפגנה. המשטרה מגיעה ומתחילה להכות את המפגינים בלי רחמים.”אל תרביץ לי!” צועק אחד המפגינים. “אני אנטי-קומוניסט!””לא איכפת לי איזה מין קומוניסט אתה,” משיב שוטר ומכסח אותו במכות. בפעם הראשונה סיפרתי את הבדיחה הזאת לקבוצה של גרמנים שביקרה בכנסת וביקשה להיפגש עם ח”כים יוצאי גרמניה, ואני ביניהם. הם יצאו מגדרם לקלס ולשבח … Read more
אני כותב שורות אלה בליל שבת, ערב חג הפסח. ברגע זה יושבים מיליוני יהודים בכל העולם מסביב לשולחן-הסדר וקוראים את ספר ההגדה, המספר על יציאת-מצריים. לספר זה יש השפעה עצומה על החיים היהודיים. כל יהודי ויהודיה משתתפים משחר ילדותם בטכס ליל-הסדר. כשיגדלו ילדים אלה, לאן שילכו בהמשך חייהם, תמיד ייקחו איתם את הזיכרונות מהבית היהודי … Read more
מרואן ברגותי השמיע את קולו. אחרי שתיקה ארוכה, הוא שלח מסר מהכלא.לאוזניים ישראליות, אין זה מסר נעים. אך לפלסטינים, ולערבים בכלל, זהו מסר סביר בהחלט. תוכן המסר הזה עשוי להפוך למצע החדש של תנועת-השחרור הפלסטינית. פגשתי את מרואן לראשונה בשיא הימים מלאי-אופטימיות שלאחר אוסלו. הוא התגלה כנציג של דור פלסטיני חדש, דור של גברים ונשים … Read more