צעיר ישראלי נלכד על-ידי קניבלים. הם שמו אותו בסיר גדול ועמדו להדליק את האש תחתיו. כאשר נשאל מהי בקשתו האחרונה, ענה – “תת לי סטירת-לחי!”הקניבל הראשי מילא את בקשתו, ואז קפץ הצעיר, שלף “עוזי” וחיסל את שוביו. “אם היה לך ‘עוזי’, למה לא השתמשת בו קודם?” שאלו אותו. “אני יכול לעשות את זה רק כשאני … Read more
אז יש לנו שתי מערכות-בחירות בשלושת החודשים הבאים – אחת בארצות-הברית ואחת בארץ. אינני יודע איזו מהשתיים מהותית יותר לחיינו.מבחינות רבות, שתי מערכות-הבחירות שונות מאוד זו מזו. אבל מבחינות אחרות, הן מאוד דומות זו לזו.מעניין לערוך השוואה ביניהן. הבחירות האמריקאיות מושחתות הרבה יותר מאשר הבחירות שלנו. זה בלתי-נמנע. מאז עליית הטלוויזיה הרקיעו ההוצאות של מערכת-בחירות … Read more
התגובה הראשונה שלי על הצגת הקומיקס של בנימין נתניהו בעצרת האו”ם הייתה בושה.בושה על כך שהנציג הנבחר העליון של המדינה שלי ירד לרמה כל כך פרימיטיבית, הגובלת בילדותיות. (ענר שלו הציע להושיב אותו על שטיח, לשים לידו ניירות וטושים, ולהניח לו לשחק כאוות-נפשו.) נתניהו דיבר מול אולם ריק למחצה (הטלוויזיה שלנו הקפידה שלא להראות את … Read more
אני יושב וכותב את המאמר הזה בדיוק באותה דקה, 39 שנים מהרגע שבו התחילו הצפירות לילל. רגע לפני כן שרר מסביב שקט מוחלט. לא מכוניות, לא תנועה ברחוב, חוץ מילדים שרכבו על אופניים. יום כיפור שלט בכיפה. דממה, ואז… הזיכרון פועל. השנה פורסמו מיסמכים חדשים, ובעקבותיהם שפע של ספרים ומאמרים ביקורתיים. בכולם הוטלה האשמה על … Read more
באחד הימים ביקש הנשיא ריצ’רד ניקסון למנות משפטן מסוים לבית-המשפט העליון.”אבל האיש הזה הוא מטומטם גמור!” קרא אחד הסנטורים. “אז מה?” השיב סנטור אחר, “הרבה מטומטמים יש בארצות-הברית, ומגיע להם ייצוג בבית-המשפט העליון כמו לכל מגזר אחר.” יתכן שציבור מטומטמי אמריקה זכאי לבחור במיט רומני כנשיא. אך לטובת ארצות-הברית, ולטובת ישראל, אני מקווה שזה לא … Read more
כאשר ביקרתי לפני ימים אחדים ברמאללה, אחרי היעדרות של כמה חודשים, נדהמתי שוב משפע הבנייה ברחבי העיר. בכל מקום קמים בניינים רבי-קומות, רבים מהם יפים. (נראה שיש לערבים כישרון מולד לארכיטקטורה. על כך מעידות כל האנתולוגיות על האדריכלות העולמית.) נדמה כאילו הבנייה הרבה היא סימן טוב, אישור לטענה הישראלית שהגדה המערבית משגשגת. אך במחשבה שנייה, … Read more
שום דבר אינו מפחיד יותר מאשר המחשבה שהצמד ההזוי הזה – בנימין נתניהו ואהוד ברק – עלול לפתוח במלחמה, שאת ממדיה ותוצאותיה אי-אפשר אף לנבא. ולא רק בגלל השיגיונות האידיאולוגיים ותכונות-האופי של השניים, אלא גם בגלל רמת האינטליגנציה שלהם. בחודש האחרון הם העניקו לנו דוגמית קטנה. הייתה זאת רק אפיזודה חולפת וחסרת-חשיבות. אך כדוגמה ליכולתם … Read more
לאביגדור ליברמן אין מנוח. מפעם לפעם הוא צריך לעולל משהו, לא חשוב מה. כשר-החוץ הוא היה צריך לעשות דברים ולפעול בתחום יחסי-החוץ. אבל דווקא תחום זה נתון בידי אחרים. יחסי-החוץ החשובים ביותר שלנו הם עם ארצות-הברית. כל כך חשובים, שבנימין נתניהו שומר אותם לגמרי לעצמו. השגריר שלנו בוושינגטון, שהתמנה על-ידי איל-בתי-הקזינו שלדון אדלסון, מדווח לנתניהו … Read more
לא התעניינתי בפול רייאן, האיש שעומד להתמנות כמועמד המפלגה הרפובליקאית בארצות-הברית לתפקיד סגן-הנשיא, עד שצץ ועלה שמה של איין ראנד. איין ראנד, כך אמר, הייתה אחד ממקורות ההשראה לפילוסופיה המיוחדת שלו. מכיוון שרייאן מוצג כמי שאיננו סתם פוליטיקאי מן המניין, כמו המועמד הראשי מיט רומני, אלא הוגה-דעות פוליטי וכלכלי מעמיק, ההשראה הזאת אומרת דרשני. כמו … Read more
יתכן שבנימין נתניהו משוגע, אבל הוא לא מטורף.יתכן שאהוד ברק מטורף, אבל הוא לא משוגע.על כן: ישראל לא תתקוף את איראן. כבר אמרתי זאת בעבר, ואני חוזר ואומר זאת עכשיו, גם אחרי הדיבורים האינסופיים. אכן, על שום מלחמה לא דיברו כל-כך הרבה לפני שהיא פרצה. אם לצטט שורה קלאסית מהסרטים: “אם אתה צריך לירות, תירה! … Read more