ביקור הכומר הפולני

התבוננתי באפיפיור וקינאתי. קינאתי בקתולים, שיש להם מנהיג כזה.אדם שברירי וחולה, העומד שעות בקור וברוח ומדבר על הזדהותו עם סבל הזולת,על צדק חברתי ואהבת אדם. מסר שיש לו עליו קבלות, שהרי זהו האיש שנשא עלגבו את היהודיה התשושה, הזרה, שחזרה ממחנות הזוועה לעיר קראקוב למחרת השואה.שלא כמו רבים מרבנינו, הוא לא קילל ולא גידף, לא … Read more

לך תסביר לגוי

האפיפיור לוקה בבריאותו. בין השאר גרם לכך תורכי צעיר,שניסה להתנקש בחייו לפני עשרים שנה ברומא. מניעיו לא הובהרו עד היום.על כך התבדח ידידי המנוח חאלד אל-חסן, שהיה דמות מרכזית באש”ףוהצטיין בחוש-ההומור שלו. אלוהים, כך סיפר, הופיע לאותו תורכיבחלום וציווה עליו: “לך לעיר הקדושה והרוג את הפולני הארור הזה!”והתורכי הטיפש הזה, במקום ללכת לירושלים ולהרוג את … Read more

פצע פתוח

דבר אחד צריכים להגיד בזכות אהוד ברק: הוא לומד מהר.לומד מהר ומסיק מסקנות מהר. כשהגיע לשילטון, האמין שיצליח לפתור את העניין הפלסטיני בקלות.הוא יגמור מהר עם סוריה, יבודד את הפלסטינים לחלוטין ואז יציע להם”הצעה שאי-אפשר לסרב לה”: ישראל תכיר במדינה פלסטינית מפורזתברוב הגדה והרצועה, ישראל תשמור לעצמה את השליטה בכל הנמלים ומעבריהגבול בין פלסטין והעולם … Read more

הקרב על אבו-דיס

(או: השיבולת האחרונה) מי שרוצה להבין מדוע מנסה החמאס דווקא עכשיו לחדש אתהתקפות-המתאבדים על ישראל, כדאי שיזכור את סיפור העגלון והסוס.אותו עגלון חישב ומצא שהסוס שלו בולע חלק ניכר מהכנסותיו.הוא החליט לחסוך במזון הסוס, אבל לעשות זאת בזהירות.בכל יום הקטין את מנת המזון של הסוס בשיבולת אחת. הנסיון היה, בלי ספק,זוכה בהצלחה, לולא קרה אסון: … Read more

שר-החוצה

או: הכבוד האבוד של דויד לוי יש ג’אנקיס מסוגים שונים. יש המכורים להרואין, יש המכורים לחשיש,יש המכורים לניקוטין, יש המכורים לאלכוהול. דויד לוי הוא ג’אנקי של כבוד.לולא כן, לא היה מגיע כלל למישרד-החוץ. מה יש לו לחפש שם? כראש מיפלגה, שכל-כולה עוסקת בפופוליזם סוציאלי-עדתי,צריך היה להיות להוט לתפקיד שר-אוצר, שהיה מאפשר לו לחולל מהפכה חברתית.גם … Read more

ברק בלי רעם

או: זה הכל עניין של אופי חמש דקות אחרי ההתחלה של הצגה חדשה קם מבקר מפורסם ויצא מהאולם.למחרת כתב עליה ביקורת קטלנית. “זה לא הוגן,” טען מנהל התיאטרון,”הוא היה צריך לראות אותה עד הסוף!” “לא,” השיב המבקר: “אני לא צריך לאכול את כל הביצה כדי לדעת שהיא סרוחה.”יתכן מאוד שאין זה הוגן לשפוט את אהוד … Read more

כמו דג בלבנון

שני דגים חיים באקוואריום אחד. שניהם בני אותו הסוג, שניהם תוקפניים,גודלם וכוחם שווים. האחד (נקרא לו אל”ף) התמקם בצד השמאלי של המיכל,האחר (בי”ת) בצד הימני. בין הטריטוריות שלהם יש גבול בלתי-נראה.הם יודעים בדיוק היכן הוא. מה קורה? אל”ף תופס אומץ ופולש לטריטוריה של בי”ת. ככל שהוא חודר לשם,כן פוחת אומץ-הלב שלו. הוא נעשה הססן. ואילו … Read more

שמים ואנטי-שמים

או: היטלר, היידר וכל השאר המאמר האנטישמי בעיתון הסורי “תשרין” הזכיר לי שיחה עם ידידי המנוח,עיצאם סרטאווי, שליחו של ערפאת, חלוץ השלום הישראלי-פלסטיני.באחת מפגישותינו הסודיות הראשונות בפאריס סיפר לי שבא אליו מנהיגשל אירגון אנטישמי צרפתי והציע עזרה לאש”ף. “זרקתי אותו מכל המדרגות,” אמר סרטאווי. “אמרתי לו: אתם המשת”פים הכי גדולים של הציונים.” סרטאווי היה אדם … Read more

הכל תלוי בטיב העיתוי

(או: מי מרוויח?) “קווי בונו” (CUI BONO), “מי מרוויח מזה?”- זאת השאלה הלטינית הקלאסית שמציג כל חוקר מנוסה, בבואו לפענח תעלומה.מוזר שבמאות אלפי המילים שנשפכו על פרשת עזר וייצמן,לא הוצגה השאלה הפשוטה הזאת. מי מרוויח מזה? מי מרוויח מזה דווקא עכשיו?העיתוי, ללא ספק, מוזר. על המעשים שנחשפו חלה התיישנות. הדברים קרו מזמן.גם הניירות נגנבו מכספת … Read more

חג לצביעות

לכבוד יושב-ראש הכנסת, מר אברהם בורג. נכבדי,אני מודה לך על ההזמנה ששלחת לי – כמו לכל החכ”לים(חברי-הכנסת-לשעבר) – להשתתף בנטיעת שתילים, שעורכת הכנסת בט”ו בשבט.לצערי עלי להודיעך שאינני מוכן להשתתף בטכס, הנראה לי כתרגיל של צביעות,לאור מה שאירע השבוע. ביום השישי נעניתי לקריאת האירגון “בצלם”, ונסעתי לדרום הר-חברון כדילהשתתף שם בטכס אחר של ט”ו בשבט.מאתיים … Read more