החיה הצוחקת

אילו הלכתי אחרי נטיות לבי, הייתי קורא לממשלה לשלוח את צה”ל לתוך סוריה, כדי שיגרש את כנופיית אסד מדמשק, ימסור את הארץ לצבא סוריה החופשית או לאו”ם ויחזור הביתה.זה לא כל כך קשה. דמשק רחוקה רק כמה עשרות קילומטרים מעמדות צה”ל ברמת הגולן. הצבא הסורי עסוק במלחמה בבני-עמו. אם יסתובב כדי להילחם בנו, המורדים ייכנסו … Read more

התחייבות

בהסכם חד-משמעיהתחייבה ישראללאפשר לפלסטיניםהפעלת רדיו וטלוויזיה.השבוע רמס נתניהוהתחייבות זאת.הצבא פשט לרמאללהוסגר תחנות טלוויזיה.מחר שוב יצהיר נתניהושהוא רוצה לנהל מו”מ… פורסם ב”הארץ, 2 במארס, 2012

הניצחון של עדנאן

כפר פלסטיני, אי-שם בגדה המערבית.באמצע הלילה, נקישה עזה על הדלת וצעקות בערבית: “הצבא הישראלי! פתחו את הדלת!” מישהו – בדרך כלל האם הקשישה – פותח את הדלת. חיילים חמושים פורצים פנימה וגוררים את הקורבן ממיטתו. הם זורקים אותו על הרצפה לעיני אשתו וילדיו (או הוריו ואחיו), חובשים את עיניו, אוזקים את ידיו מאחורי גבו, וגוררים … Read more

אזהרה!

צה”ל נמצא בשליטתשר ללא בסיס פוליטי,שעתידו הציבורי מפוקפקואין לו מה להפסיד.ידיו חופשיות לשחק באשולתכנן הרפתקאות מסוכנות.היזהרו מאהוד ברק! פורסם ב”הארץ”, 24 בפברואר, 2012

לא תרצח. את עצמך

אחרי קום המדינה התגלה הקדוש-ברוך-הוא לדויד בן-גוריון ואמר לו: “הקמת מדינה לעמי בארץ הקודש, ומגיע לך פרס. אמור לי מה משאלתך, ואמלא אותה.” בן-גוריון ענה: “ריבונו של עולם, אני מבקש שכל אדם בישראל יהיה חכם, ישר וחבר מפא”י.” “זה מעבר ליכולתו של אלוהים,” אמר אלוהים, “אבל אמלא לכל ישראלי שניים משלוש משאלותיך.” מאז, אם אדם … Read more

לא בסוריה

אחרי שביתת-רעבהנמשכת 60 יום,חאדר עדנאן גוססכשהוא כבול למיטה.הוא מוחזק במעצר מנהלי,בלי משפט,ומבלי שהואשם בדבר.לא בסוריה.אצלנו. פורסם ב”הארץ”, 17 בפברואר, 2012

סערה בחברון

נראה שאין גבול לצרות שמקורן בעיר חברון. הפעם, הסיבה היא תמימה למדי: הטיולים המאורגנים של תלמידי בתי-ספר במערת המכפלה, המקום שבו קבורים – כביכול – אבותינו הקדמונים. העיר חברון הייתה צריכה להיות סמל לאחווה ולפיוס. העיר קשורה לדמותו האגדתית של אברהם, האב המשותף לעברים ולערבים כאחד. אכן, השם עצמו מסמל ידידות: השם העברי חברון בא … Read more

תירוצים

התנגדות הממשלהלשלוםהיא קבועה.רק התירוץ משתנה.התירוץ התורני:ההתפייסות ביןפת”ח לחמאס.מה יהיההתירוץ הבא? פורסם ב”הארץ”, 10 בפברואר, 2012

נביא בעל-כורחו

ביום שני כיבדה אותי תנועת “יש גבול” והעניקה לי את “פרס ליבוביץ”, פרס על מפעל-חיים. לא התאפשר לי להכין נאום-תודה מראש, על כן אני מנסח את דבריי מהזיכרון כלהלן. (דברי-הברכה של פרופ’ עדה יונת, כלת פרס-נובל, הכילו שבחים כול-כך מוגזמים, שאני נמנע מתוך צניעות לפרסמם כאן.)__ קודם כל, ברצוני לברך את “יש גבול” על יצירת … Read more